Question:
I wanted to ask it for a long time but i
always forget:) Why the name Issahar is read in this
manner, but not like it's written (like Isashar)?
Answer: The pashtus is that this is a grammar
rule, like many other grammar rules that exist (including the kri and ksiv -
words that are read differently than written ...) You can see that the second
shin does not have any vowel even shva. Here are the words of Minchas Shai:
יששכר - כל
אורייתא תרין
שני"ן כתיב חד
קרי בקמץ ודגש
וחד לא קרי
הרמ"ה ז"ל
וכ"כ אבן עזרא
בריש סדר ואלה
שמות ורד"ק
בד"ה א' ט"ו
בשרש חצר ובמכלול
דף צ"ד זה
לשונו. ופעמים
יהיו שתי
אותיות הדומות
סמוכות
ויקראו
הראשונה ולא
השניה כלל כמו
מחצצרים
בחצצרות (ד"ה
א' ט"ו)
ומחייאל ילד
את מתושאל יראייה
בן שלמיה. וכן
יששכר לקריאת
בן אשר ע"כ וכתב
עליו ר' אליה
המדקדק שאין
להביא ראיה מן
מחייאל ומן
יראייה שכן
דרך אותיות
יהו"א לפעמים
לנוח ולא
נמצאו רק
כשלמים
מחצצרים
ויששכר:
Ibn Ezra he means:
(ג) יששכר - בעבור
התחברות שני
שיני"ן חסרו
האחד מהמבטא כדרך
מחצצרים
שיקרא מחצרים.
ואין שי"ן
כמוה במקרא.
ומנהג העברים
בהתחבר וי"ו
עם אחד מאותיות
השפה שהם במ"ף
חבירי הוי"ו
ינעו אל"ף
נוסף בקריאה
וינקדו הוי"ו
בשורק כמו
ופרו ורבו.
ומלאו בתי
מצרים. וככה
ובנימין.
בעבור היות בנימין
בן הגברת
הזכירו לפני
בני השפחות:
The Radak he means is here, on posuk:
וּשְׁבַנְיָהוּ
וְיוֹשָׁפָט
וּנְתַנְאֵל
וַעֲמָשַׂי
וּזְכַרְיָהוּ
וּבְנָיָהוּ
וֶאֱלִיעֶזֶר
הַכֹּהֲנִים
מַחְצְצרִים
\{מַחְצְרִים\}
בַּחֲצֹצְרוֹת
לִפְנֵי
אֲרוֹן הָאֱלֹהִים
וְעֹבֵד אֱדֹם
וִיחִיָּה
שֹׁעֲרִים
לָאָרוֹן:
Radak:
מחצצרים -
כתוב בשני צדי
והראשונה
נקראת והשנית
אינה נקראת,
וכן יששכר
שי"ן הראשונה
נקראת והשנייה
אינה נקראת,
וכן ומחייאל
ילד את מתושאל,
וכן יראייה בן
שלמייה
הראשונה
נקראת והשנייה
אינה נקראת:
As you can see here the kri / ksiv is explicit
in the posuk.
But I know there are actually different
customs about Issachar. There are in fact people who always read both ways, apparently they hold it's a safek. Minhag Yisrael
Torah 428:1 brings Daas Zkenim Mibaale Tosafos:
(יח)
יששכר - יש בו
שני שינין אחת
בשביל משמעות
דנתן אלהים את
שכרי ואחת כנגד
שכר שכרתיך
שהוא לשון
גנאי ולכן
אינה נקראת. ד"א משום
הכי אין נקראת
לפי שניתנה
ליוב בנו כדכתיב
ובני יששכר
וכו'. אמר
יששכר אין יוב
שם הגון אוסיף
לו אות אחת
משמי ויקרא
שמו ישוב והיינו
דכתיב בסדר
פנחס לישוב:
and brings a
few non-standard minhagim:
Chasam Sofer - to read two shins only
the first time
Korban oni - till Pinchas to read w/
two, afterwards w/ 1
Heichal Brocha - apparently always w/
two
Question:
Last Shabbat one bird flew into the beit hakneset... so does it mean that it was forbidden to close the door for as much as it would be hunting?
Answer: It depends on whether it's
mechusar tzeida once the door is closed. (Rashba by the way has a different
shita and would be meikel in all cases:
תוספתא
(שם) ישב אחד על
הפתח ונמצא
צבי בתוכו, אע"פ
שמתכוין לישב
עד שתחשך
פטור, לפי
שקדמה צידת
צבי למחשבה,
אין לך שהוא
חייב אלא המתכוין
לצוד, אבל
קדמה צידה
למחשבה פטור.
ואפשר דפטור
דקתני הכא
פטור אבל אסור
הוא, כיון שעל
ידי מעשיו הוא
ניצוד ולא היה
נצוד מתחלה,
והיינו דקא
תני במתני'
לנועל את ביתו
לשומרו ונמצא צבי
שמור בתוכו
כו', והכא קתני
ונמצא צבי
בתוכו. וי"ל
דפטור ומותר
קאמר, לומר
שאין צריך
לפתוח כיון
שלא נתכוון
לצידה ונמצא
ניצוד בתוכו
בלא מתכוין
ואינו מוסיף
עכשיו בצידתו
למה יפתח,
ומאי דהוה הוה
דכיון דלא
עביד איסורא
דאורייתא
בצידתו
בתחלתו הרי
הוא מותר בסופו.
ובירושלמי
נראה שהתירו
לנעול לכתחלה
ביתו לשמור
ביתו וצבי
שבתוכו, דכיון
שהוא צורך ביתו
אע"פ שע"י כך
ניצוד הצבי
ממילא מותר
ובלבד שלא
יתכוין לשמור
את הצבי בלבד.
דהכי גרסינן
בפרקין דהכא
(ה"ו) ר' יוסא בר'
בון בשם ר'
חונא היה צבי
רץ בתוכו
ונתכוון
לנעול בעדו
ובעד הצבי מותר,
ראה תינוק
מבעבע בנהר
ונתכוון
להעלותו ולהעלות
נמלה מותר. ר'
יוסי בר בון
בשם ר' חונא
היה מפקח בגל
קאמר, אלא אם
נתכוון לנעול
אף בעדו קאמר,
ולומר
ונתכוון
להעלותו ולהעלות
צרור של
זהובים עמו
מותר. שאלו
צריך לנעול
בעדו מותר
אע"פ שמתכוון
שיהא הצבי
ולפי זה הא
דאמרינן
נתכון לנעול
בעדו לא בעדו
בלבד ניצוד
בתוכו, ע"כ:
But most rishonim argue w/ Rashba...
Question: In your lesson on the book
Chayey Adam u mentioned that one in the part of the bathroom where showers r is
not a lowed to think about words of Torah. And i also thought so but from
Shulchan Aruch haRav 75-10 mashma the opposite: מותר
להרהר בדברי
תורה כשהוא
ערוםסז
וא"צ לומר
כנגד ערוה
אחרת
What's the difference between being
naked and being in the bathroom where showers r?
Answer: Where the showers are it's
considered more "dirty" since people sweat and wash their and it
often starts to smell. The law is more lenient about nakedness that at least
thinking about Torah is mutar than about bathroom.
Question: Is one allowed to doven if
there is a person that smells badly near him? The smell that comes from a
spoiled subject is considered to be a smell that forbids prayin near it, but
what abuot such smell from a person?
Answer: Maybe. I don't know the exact
geder of what is bad smell, sweat should not be a problem but if a person for
instance does not wipe himself or has a sickness that
urine keeps gathering in his pants, you would not be able to pray next to him.
Question: Excrement that don't have
smell that r covered - should one pray near them or the distance of 4 amot
should be?
Answer: If they are covered, it's ok.
Question: If the mechitsa for excrement
is 8 tefachim height. Is it ok if it's
upper edge is 10 tefachim above the ground so 2 tefachim near the ground r not
covered or anyway it should 10 tefchim height and should be from 2 tefachim to
12 above the ground?
Answer: 2 tefachim empty near the ground
plus 8 of mechitza is ok, just like the laws of eiruv (another example of
livud).
Question: ShA haRav 102-4 ולא ילך
להלאה שלא
יהיה כנגד
פניהם שכל
שיוכל לראותו
אסור מפני
שמתבטלת
כוונתו But if so what does "אסור
לעבור כנגד
המתפללין
בתוך ד' אמות" mean?
Is one prohibited to cross before a
mitpalel 4 amos or any distance that the one who's
praying sees?
Answer: That's a machlokes, usually more than 4 amos we are meikel but the Zohar is strict.
Question: What brocha should i make on a
fish soup - "уха". Usually
on a borsch we do brocha bore pri haadama, but here the main substance is fish.
(Btw what about meaty borsch? If the pieces of meet
can be seen in the borsch and another case when they can't be see - for example бульон)
Answer: Uha should be shahakol, but if
there are potatoes of some notisable size floating there maybe a need for
another brocha.
Similarly when borch has meat pieces,
there are sfekos, try to be yotze all opinions (see my answer to someone who asked
a similar question regarding Chulent: The difficulty is that there is a real
dispute for many centuries already of what is considered “one mixture” and
requires only one brocha, with the rules of Ikar and Tafel applying, and what
is considered separate foods and requires multiple borchos. Since it’s not in
our power to resolve this dispute, the best advice is always to look for other
foods outside the plate that require similar brochos. For instance, barley that
is well cooked like in the chulent form needs mezonos, so take a piece of
mezonos and make a brocha on it covering barley, then some vegetable and cover
the potatoes and at last something to make shahakol on. However the one who
does not want to do all this is allowed to rely on the minhag haolam mentioned
in the mishna berura (212:1, see there in the first
biur halacha) and make one brocha. In this case since well cooked barley is
mezonos, this is ikar and you make mezonos. However if you don’t eat a kezais
of barley within a few minutes, you will not be able to make al hamich’ya in
the end, only bore nefashos.
Question. Is
one allowed lehotzi ktanim so he
Answer: To teach children is permitted
even if the adult has to make brocha levatala for this purpose. However your
case seems to be different, since you want to make a brocha "for" the
katan, rather than to teach the katan a borcha. Why would you do this? Anyway we
can learn this din from what the poskim wrote that when an adult can't drink
the wine of mila (like when it's a taanis, or when it's Shabbos and it would be
kidush shelo bimkom seuda) then the brocha is made by an adult and a child
drinks from it, even though some chilukim can be made, but the din is true that
when you can make a brocha for a mitzva an adult is doing, you can do it for a
child to.
Question. Is
amen is obligatory when one wants to be yotze with someone's
else brocha or listing is sufficient? If sufficient - is it bediavad or
laktachila one is not a obligated to answer but rather
only to listen?
Answer: One has to always answer amen,
even when he is not trying to be yotze from the one making the brocha. This is
obligatory. However if he listened and had kavona to be yotze
and for some reason did not say amen, he is still yotze.
Question. Is
one who is metsuve in this particular mitzva allowed to lehotzi someone who is not. For example man makes a brocha on lulav and the woman
shakes it.
Answer: she should make her own brocha.
See laws of tkias hashofar Shulchan Aruch 589:6:
(ו) אע"פ
שנשים פטורות
יכולות לתקוע
וכן אחר שיצא
כבר יכול
לתקוע
להוציאן אבל
אין מברכות ולא
יברכו להן:
הגה והמנהג
שהנשים
מברכות על מצות
עשה שהזמן
גרמא ע"כ גם
כאן מברכות
לעצמן אבל אחרים
לא יברכו להן
אם כבר יצאו ואין
תוקעין רק
לנשים אבל אם
תוקעין לאיש
המחוייב
מברכין לו
אע"פ שכבר
יצאו כמו
שנתבאר סימן
תקפ"ה סעיף ב'
הגה א' (ד"ע):
Follow up question: Why ואין תוקעין רק לנשים ? If they can make a brocha themselves what's a problem? And i myself saw that tokeim. And also does it mean that if one hasn't fullfiled this mitzva yet he's allowed to make a brocha gam for himself and also for women? But why in this case anyway there is no arvus for as much as men r obligated and women r not, and since there is no arvus how can one lehotzi another one?
Answer: The first part is Beis Yosef,
the second is Rema. Beis Yosef is leshitaso that women don't make a brocha on
mitzvos that depend on time.
Arvus is a complicated topic, indeed
biur halacha on these laws (589) discusses if a woman
blowing thew shofar can moztee other women if she already was yotze:
ונשים -
לכאורה אם היא
כבר יצאה י"ח
אין מוציאה
לאשה אחרת
וה"ה קטן לאשה
או לקטן אחר
(שנסתפק בזה אם
הם בכלל ערבות
דלימא בהו ג"כ
אע"פ שיצא מוציא)
[אשל אברה
but anyway here
when a man is not yotze yet he for sure can be motze himself and a woman, for
this you don't need arvus. You need arvus, if the man was already yotze. Then
indeed, see Digul Mervava on 271, and Chidush R. Akiva Eiger there (page 186 in
sandard editions of Shulchan Aruch). Digul Mervava is in fact mesufek if a man
who is yotze can be motze a woman (with kidush), and he holds that a woman who
is yotze can not be motze a man with kidush. R. Akiva Eiger holds that what
Rosh said that women have no arvus means for mitzvos they are not obligated,
but for kidush she can be motze a man.
Anyway for shofar that she is not
obligated she for sure can't be motze a man, whereas a man who was already
yotze according to Digul Mervava would be a safek if he can be motze a woman,
but anyway the question does not really aplly since what is she trying to be
yotze? She is not obligated anyway. And the pashtus of Shulchan Aruch is also
that a man who is yotze can blow for a woman ... but I think there are achronim
that suggest that it would be better that a man who is planning to blow for
women should not to be yotze before, there are pages written on it.
Question. If
one made a brocha with a thought to make a corresponding action afterwards (for
example made a brocha on an apple) and then he changed his mind and decided not
eat is he allowed to do it since the brocha in the moment he said it was not
brocha levatala for as much as he wanted to eat an apple. I heard that something
like this mashma from Ritva and this svara was used when somebody asked the rav
if they lightened Shabbat candles at home and at the seuda they were at another
house and were planning to get back home before the candles go out so they will
lehinot from this candles but then they changed their minds and decided to
remain r they allowed to do so if the brocha on candles was made under proper
conditions meaning they were planning to get back home.
Answer: There is a Ritva but he is
talking about when one made al netilas yadaim and then decided not to eat
bread. This may be similar to your last case with candles, but I don't think
it's similar to the case of apple, I think in case of apple he should be
obligated to eat it even according to Ritva, otherwise why would Ritva make an
example of washing hands, not an example of eating or putting on tallis etc.
But washing is a separate action, which was performed correctly. Maybe the case
of candles is also similar. Regarding the shita of Ritva, see here:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14150&pgnum=249
the different
pilpulim Sdei Chemed brings.
Question: Some time ago i asked u about
praying in a train if there is a smell in a vagon, so now i saw that it seems
that from ShA haRav 79-6 it's mashma that it's the same case and it's mutar to
pray in one doesn't smell even if others do, am i right? Be cause in the toilet
there is no substance, there is only smell.
Answer: This is only if there is no
mamashus (substance). Like the case he gives when the tzoah is gone.
Question: If I washed hands before
mincha and before mincha and maariv learned Torah do i have to wash them again
before maariv?
If possible.
But if he had in mind to keep his hands clean till maariv when he washed them
for Mincha, then meikar hadin he does not have to ...
(יח)
מלמודו - ר"ל
דמסתמא (כג) לא
נגע באמצע
הלימוד במקום
מטונף אפ"ה
מצוה ליטול
בשביל התפלה וכתב
המ"א דמ"מ אם
נטל לתפלה
והפסיק
בלימוד א"צ
ליטול שנית
ובשבת
שמפסיקין
במכירת המצות
צריכין ליטול
שנית לתפלת
המוסף אא"כ לא
הסיח דעתו משמירת
ידיו והא"ר
כתב דכ"ז שהם
בבה"מ מן הסתם
אין כאן היסח
הדעת וכן
המנהג:
3. Question:
- If one was saying a brocha or some
tefila and stopped in the middle, if he waited the time that is needed to
finish all the brocha and did it by his own will - then he can finish the
brocha and not to say it again
- If one was saying a brocha or some
tefila and stopped in the middle, if he waited the time that is needed to
finish all the brocha and did it beones - then he can not finish the brocha and
has to say it again
Am i right? It seems not, and it seems
there is a difference between different brochos?
There are a number of opinions on this.
Also there are different types of "ones". I suggest you read up on it
in commentators to siman 65, I will post for you Mishna Berura for now:
בין
בדיבור -
אפילו אם שח (א)
במזיד אף דעשה
איסור בזה
אעפ"כ א"צ
לחזור רק למקום
שפסק ואפילו
כשפסק באמצע
ברכה. וה"ה כששח
באמצע הלל
ומגילה
ובהמ"ז או שאר
ברכה ארוכה
ודוקא כשהוא
אומרן בעצמו
דאם שומע מאחר
שמוציאו והוא
שח בנתיים
ממילא אינו
שומע ואיך יצא
בזה ויבואר
אי"ה להלן בכל
אחד (ב) במקומו
עי"ש וע' בבה"ל
שכתבנו דבק"ש
נכון שיחזור
הפרשיות עוד
הפעם כשסח
במזיד כי יש
אומרים דצריך
לחזור לראש:.
וי"א דאם וכו' -
טעמם דבשלמא
אם לא היה
אנוס שאם היה
רוצה היה יכול
לקרות לא הוי השתיקה
ואפילו הדבור
הפסק אבל
באנוס חשיבא השהייה
הפסק כיון שלא
היה אז יכול
לקרות ועיין במ"א
שמסיק דדוקא
אם האונס הוא
מחמת שהאיש
אינו ראוי
כגון שהוצרך
לנקביו או
שהמקום אינו
ראוי כגון
שמצא שם צואה
או מי רגלים והוצרך
לשהות עד
שיוציאום אבל
אונס אחר כגון
מחמת ליסטים
וכה"ג הוי כמו
ששתק ברצון
דלא חשיב הפסק
לדעה זו.
ודוקא בק"ש
וברכותיה
וכה"ג אבל
בתפלה חוזר
לראש אפילו
באונס אחר
וכמו שיתבאר
לקמן בסי' ק"ד
ע"ש במ"ב ס"ק
ט"ז:
חוזר - כ"ז
לענין דיעבד
דאפילו בברכת
ק"ש שהיא דרבנן
וגם בה בדיעבד
אם מצא צואה
כנגדו אינו צריך
לחזור ולברך
כמבואר בח"א
בכלל ג' דין
ל"ג עיי"ש
ואעפ"כ חוזר
לראש א"כ כ"ש
בבהמ"ז שהיא דאורייתא
וכן פסק בנשמת
אדם כלל ה' דין
י"ג דכשהאדם
או המקום אינו
ראוי יחזור
לראש עי"ש.
[הג"ה. ובאמת
דברי המ"א
אינם מובנים
כלל שהרי מה
דנסתפקו
התוספות
והרא"ש לענין
התפלל ומצא
צואה כנגדו
הוא לאו דוקא
לענין בהמ"ז
דה"ה לכל
הענינים לבד
מק"ש ותפלה
כמבואר בדברי
הפוסקים
ואעפ"כ ידוע
שיטת התוספות
והרא"ש לענין
שהה כדי לגמור
כולה דאינם
סוברים
כהרי"ף דדין
זה רק בתפלה
לבד אלא דה"ה
הלל ומגילה
ותקיעות אם
שהה כדי לגמור
כולה מחמת
אונס חוזר א"כ
ממילא ה"ה
בשאר ענינים.
ואל יקשה
לעיני המעיין
איך יצוייר
אונס שהמקום
אינו ראוי בכל
דבר לבד מתפלה
לפי מה דמסתפק
השו"ע כשבירך והיתה
צואה כנגדו
וסברתם דלא
אמרו זה רק
לתפלה אבל זה
בורכא דשם
הכונה לאחר
שבירך מצא
אח"כ צואה
במקומו ע"ז הם
מסתפקים
דאולי לא נאמר
זה הדין רק
לענין תפלה
דגזרו ואמרו
דתפילתו תועבה
וכן משמע
בלבוש וש"א
אבל לכו"ע כל
דבר קדושה
אסור לומר
במקום שאינו
נקי אפילו רק
ממי רגלים
וכ"ש מצואה.
ע"כ הג"ה] ודע
עוד דבבהמ"ז
דמחמירין
לחזור לראש
הוא אפילו
בשהה בין ברכה
לברכה שכן
באופן זה
מיירי המ"א שם
ואף דלענין
ברכת ק"ש
מקילין בזה
במ"ב שם שאני
דהברכות אין
מעכבות זו את
זו משא"כ
בבהמ"ז כל
השלשה ברכות
הם חשובות
כאחת כמבואר
בטור סימן קפ"ח
ובשו"ע סוף
ס"ו עי"ש במ"א
ונ"ל פשוט
דה"ה בנשיאת
כפים שייך בו
כל זה הדין
דשהה כדי לגמור
כולה ואם היה
השהיה מחמת
אונס חוזר
לראש הברכת
כהנים ושיעור
דלגמור כולה
היינו עצם
הברכות השלשה
מראש לסוף בלי
אמירת הרבש"ע
ויה"ר שאומרים
הקהל ואפשר
דבמקומות
שמנגנין הכהנים
בעת האמירת
הקהל גם זה יש
לחשוב בתוך
השיעור וצ"ע:
בין בדיבור.
עיין במ"ב במה
שכתב אפילו שח
במזיד
עיין במ"א
בסימן ק"ד
סק"ו דמתחלה
מסתפק בזה
לענין ק"ש או
ברכותיה
דאפשר דחוזר
לראש ואפילו
לא שהה כדי
לגמור כולה
אמנם במסקנתו
מצדד שם
דבדיעבד לא
יחזור לראש
דדיינינן להו
כשוגגין
מכיון שרוב
העולם אין
נזהרין משמע
דבמקומות
שזהירין
העולם או אמר
בעצמו שידע את
הדין דשוב
הו"ל מזיד
גמור חוזר
לראש כמו
בתפלה לדעתו
וכן פסק באמת
בסימן קפ"ג
בסקי"א לענין
בהמ"ז עי"ש
ומדברי הגר"א
בשם הרשב"א
בסימן ק"ד
הנ"ל בס"ה
ובס"ו משמע
דחוזר למקום
שפסק ואפילו
כשפסק באמצע
ברכה וממילא
ה"ה לענין
בהמ"ז דאף
שהוא
דאורייתא מה
חמירא מק"ש
וכן בא"ר
בסימן קפ"ג
לענין בהמ"ז
כתב דדין זה
דהמ"א שהחמיר
בשח במזיד
לחזור לראש
צ"ע ע"כ לענ"ד
קשה מאוד
לעשות מעשה
בזה כדברי
המ"א ועוד
דבתפלה גופא
יש הרבה דעות
בין הראשונים
והאחרונים
לענין שח
במזיד ומן
התורה יוצא בזה
בבהמ"ז וק"ש
כמבואר בפמ"ג
ע"כ סתמתי
דבדיעבד אין
לו לחזור ומ"מ
מהנכון
דלענין
פרשיות ק"ש
יחזור עוד
הפעם אבל
בבהמ"ז וכ"ש
בשאר ברכות לא
יחזור בדיעבד:
חוזר לראש.
עיין במ"ב
סק"ה. וטעם כל
הדברים כי
לכאורה יש
להסתפק בג'
פרטים. א' אם
הדין דשהה
לגמור כולה
חוזר לראש הוא
דוקא כששהה
באמצע הפרשה
או אפילו בין
פרשה לפרשה. ב'
אם הדין דשהה
לגמור כולה
הוא דוקא בק"ש
או אפילו אם
שהה בברכת ק"ש.
ג' הדין דחוזר
לראש אם חוזר
ג"כ לברכות או
דילמא כיון
דקי"ל ברכות
אין מעכבין
לק"ש והם אבל
לכתחילה (ד) לא
יפסיק לשהות
כדי לגמור
כולה אפילו שלא
מחמת אונס
ואפילו
בשתיקה בעלמא
ואפילו בדבר
שהוא מדרבנן
כגון ברכת ק"ש
והלל ומגילה וכה"ג
וכ"ש דבתפלה
יש ליזהר מאד
בזה כי יש
שמחמירין
בתפלה אפילו
דיעבד ומשמע
מדברי המ"א דלכתחילה
נכון ליזהר
שלא ינגן הש"ץ
הרבה בברכת
ק"ש שיהיה
בהפסק אחד כדי
לגמור כולה
שאז יצטרכו
הקהל להפסיק
הרבה בשתיקה
על ידו [ונ"ל
דכ"ש דיש
ליזהר בברכת
כהנים שהוא
מדאורייתא שלא
יאריכו אז
הקהל באמירת
התחנונים בעת
הברכת כהנים
שעי"ז שותקין
הכהנים זמן
הרבה באמצע הברכה
ומחמת זה טוב
לעשות כמו
שראיתי כתוב בשם
הגר"א [וכן
משמע בסימן
קכ"ח סעיף מ"ה
בהג"ה] שיאמרו
גם בפעם
שלישית
הרבש"ע ולא
יה"ר הארוך כי
בהרבה פעמים
מצוי שאין
הכהנים
מנגנין כלל
ורק עומדין
וממתינין עד
שיסיימו הקהל
אמירתם ועי"ז
יש
לפעמים
זמן כדי לגמור
כולה] ולענות
קדיש או קדושה
מותר לשהות
אפילו כדי לגמור
את כולה ומשמע
בספר שולחן
שלמה דדוקא אם
הוא עומד בסוף
ברכת אמת
ויציב דהיינו
אצל שירה חדשה
וכדלקמן בסוף
סימן ס"ו אבל
אם עדיין לא הגיע
לש"ח טוב יותר
שישהה
בסירוגין
באמצע ברכה
כמה פעמים
פחות מכדי
לגמור כולה:
חוזר לראש
- עיין במ"ב
סק"ה. וטעם כל
הדברים כי לכאורה
יש להסתפק בג'
פרטים. א' אם
הדין דשהה לגמור
כולה חוזר
לראש הוא דוקא
כששהה באמצע
הפרשה או
אפילו בין
פרשה לפרשה. ב'
אם הדין דשהה
לגמור כולה
הוא דוקא בק"ש
או אפילו אם
שהה בברכת ק"ש.
ג' הדין דחוזר
לראש אם חוזר
ג"כ לברכות או דילמא
כיון דקי"ל
ברכות אין מעכבין
לק"ש והם מצוה
בפני עצמן
וראיה
דמברכין אותן
אף לאחר שעבר
זמן ק"ש אמאי
יחזור לברכות
וה"ה כשהפסיק
ברכת ק"ש כגון
באמת ויציב
צריך ג"כ
לחזור לק"ש
ושאר ברכות או
דילמא ברכות
עם הק"ש שני
ענינים הם לזה
כיון דבעלמא
אין מעכבין
וה"ה ג"כ אם
שהה לגמור
כולה באהבה
רבה לא יצטרך
לפ"ז לחזור רק
לתחלת הברכה
זו ולא ליוצר
אור דכיון
דקי"ל דברכות
אין מעכבות זו
את זו כדאיתא
ברכות דף י"ב
ע"א א"כ
לכאורה כל ברכה
ענין בפני
עצמה היא ולא
דמיא לתפלה
והלל ומגילה
אמאי יחזור
ליוצר אור.
והנה הדין
הראשון מצאתי
בעזה"י
ברשב"א ריש
פ"ב דברכות [הובא
דבריו לקמן
בסימן ק"ד
בביאור הגר"א]
דמוכח דשהייה
הוא אפילו בין
פרשה לפרשה
ודין השני מצאתי
בדה"ח שכתב
דשייך שהה
אפילו בברכת
ק"ש [ושם משמע
מיניה דאפילו
לא שהה רק כדי
לגמור אותה
ברכה מיקרי
שהה כדי לגמור
כולה ונדבר
בזה לקמן] ולא
נשאר לנו רק
השאלה הג' הנ"ל
ונ"ל דתליא
במאי דאיתא
בירושלמי פ"ב
דברכות [והובא
בחידושי רע"א
ובשארי
אחרונים] וז"ל
ר' בון בר חייא
בעי כגון ק"ש
וברכותיה או
ק"ש ולא ברכותיה
או ברכותיה
ולא היא ופירש
הפני משה וז"ל
הא דאמרינן אם
הפסיק ושהה
כדי לגמור את
כולה לא יצא
וצריך שיהא
חוזר לראש מאי
כולה דקאמר
כגון ק"ש עם
ברכותיה או
היא ולא
ברכותיה או
אפילו כדי
לגמור
ברכותיה ולא
היא עכ"ל והא
בהא תליא דאם
נאמר דצריך
לשהות עד כדי
ק"ש וברכותיה
דוקא כי מישך
שייכי להדדי
ה"ה כשחוזר לראש
יחזור ג"כ עם
ברכותיה ואם
נאמר דכדי לגמור
כולה היינו
ק"ש עצמה ה"ה
כשחוזר אין
צריך לחזור רק
הק"ש ונ"ל דאף
דמוכח
מירושלמי הזה
דדין שהה כדי
לגמור כולה
הוא רק מדרבנן
מדאיבעי ליה
אי עם הברכות
או לא מ"מ
לענין ק"ש בעצמה
נכון להחמיר
כי היא
מדאורייתא
ואין בה חשש
ברכה לבטלה
משא"כ לענין
הברכות ע"כ אם
שהה בק"ש
אפילו רק כדי
לגמור
הפרשיות צריך לחזור
ורק הק"ש לבדה
אבל הברכות
אפילו אם שהה בק"ש
כדי
לגמור
הפרשיות וגם
הברכות א"צ
לחזור כי יש
לנו לילך
לקולא ולומר
דהברכות לא
שייך לק"ש. ואם
שהה בברכת ק"ש
לא יצטרך
לחזור לראש
אא"כ שהה כדי
לגמור מתחלת
יוצר אור עד
גאל ישראל
דהירושלמי הא
מיבעי ליה אם
אמרינן ברכותיה
ולא היא או לא
וא"כ יש לנו
לילך לקולא דלא
אמרינן
ברכותיה ולא
היא אלא
הברכות עם ק"ש
הוא אחד לזה
וכ"כ הח"א
ודלא כדה"ח
הנ"ל. ולאיזה
ברכה יחזור
הנה אם הפסיק
באהבה רבה לא
יצטרך לחזור
ליוצר אור
בשום אופן
דדילמא קי"ל
דברכותיה ולא
היא וממילא
ה"ה דברכות
ג"כ אין להם
התקשרות זה עם
זה כדקי"ל
בעלמא דאין מעכבות
זו את זו ולא
יצטרך לחזור
רק לתחלת הברכה
זו גופא רק אם
פסק באמצע אמת
ויציב נראה
דיחזור לק"ש
מטעם הנ"ל
וממילא אם פסק
בין ברכה לברכה
בכל גווני אין
לו לחזור כלל
מטעם הנ"ל כנלענ"ד
בעזה"י ועפ"ז
כתבתי כל
הדברים במ"ב:
Question: Shulchan Aruch haRav 85-3
כ"ש
שמות
המיוחדים לו
בלשונות
הנכרים שלכמה דברים
דינם כשמות
שבלשון הקודש
(ג)כז כגון
לענין שבועה
ולענין הזכרת
שם שמים לבטלהכח
ולענין קללת
חבירו בשם (עיין
ח"מ סי'
כ"זכט) (ולענין
ברכת השם עיין
בי"ד סי' ש"מ (סל"ו) [סל"ז]):
So does it mean that there is brocha
levatala in the foreign language?
Answer: That is his shita, but not
everyone agrees.
Question: What's the exact difference
between Rambam and Rosh regarding law of tzitzit? Rambam holds that the din applies
in the day to any garments that r worn in the day and also at night but Rosh
holds that the mitzva of tzitzit applies only in the day and only for such
garments that r worn usually in the day. Am i right or not?
No. What you said in the name of Rosh is
the Shita of Ran. The Rosh holds that any garment that is normally worn on the
day needs tzitzis even when worn at night.
Follow up question: So according to Rosh one can wear garment with 4 canfot without tzizit on the day if it's usually worn at night?
Answer: Yes. For this reason it's good
to make one of the corners of blanket round otherwise there may be a problem
sleeping during day time under it ...
Follow up question: Why is it considered
to be garment?
Answer: It's a machlokes, at least it's
possible, see mishna berura:
בהם
ציצית - מפני
שעיקר תשמישן
בלילה וכסות
לילה מיקרי אך
לפ"ז לא היה
פטור רק להרא"ש
אבל להרמב"ם
דכסות לילה
חייב ביום
חייב וי"א עוד
טעם לפטור משום
(ח) דלא חייבה
התורה רק דרך
מלבוש או דרך
עיטוף לא דרך
העלאה בעלמא
ויש (ט) חולקין
וס"ל דאפילו
אם יציע תחתיו
בגד של ד' כנפות
חייב בציצית
וכ"ש דרך
העלאה ע"כ
הכריע המ"א
דיעשה קרן אחת
עגולה ויצא
אליבא דכו"ע. אכן
משמע מדבריו
דאין להחמיר
בזה רק בסדין
של צמר אבל לא
בשל פשתן או
שאר מינים
ועיין הטעם
בפמ"ג:
And what about
Shulchan Aruch? It pasak at the shita of Rambam, right?
The shulchan aruch poskens like both:
(א) לילה
לאו זמן ציצית
הוא דאמעיט
מוראיתם אותו
להרמב"ם כל מה
שלובש בלילה
פטור אפילו
הוא מיוחד
ליום ומה
שלובש ביום
חייב אפילו
מיוחד ללילה
ולהרא"ש כסות
המיוחד ללילה
פטור אפילו לובשו
ביום וכסות
המיוחד ליום
ולילה חייב
אפילו לובשו
בלילה: הגה
וספק ברכות
להקל ע"כ אין
לברך עליו אלא
כשלובש ביום
והוא מיוחד ג"כ
ליום: (הגהות
מיימוני) ואחר
תפלת ערבית
אע"פ שעדיין
יום הוא אין
לברך עליו
(פסקי מהרא"י סי'
קכ"א) ובליל
יום כפורים
יתעטף בעוד
יום ויברך
עליו (תשב"ץ):
Follow up question: Btw you know some
custom (especially sportsmen do like this) when they wear a flag of their
country like a coat. So forasmuch as it has 4 canfos it also requires tzitzit
and it's forbidden to do like this?
Answer: Yes, see also Biur halacha:
כיון
שעיקרה וכו' -
עיין במ"ב
ובארה"ח
החליט דאם מתכסה
בה ראשו ורובו
חייב בציצית
מפני כמה קושיות
שהקשה על הב"י
והשו"ע ובאמת
אין בהם כדאי לדחות
דברי השו"ע
כמו שאבאר. א'.
הקשה ממה דאיתא
בסיפרי [הובא
בב"י] בה פרט
למעפורת
שאינו מכסה בה
ראשו ורובו
ובאמת הוא
פשוט דה"פ
שאינו עשוי
לכסות ראשו
ורובו דעיקרו
עשוי רק לכסות
הראש לבד וכן
נראה מביאור
הגר"א שהביא בביאורו
ההיא דהסיפרי
ואפ"ה לא השיג
בזה על השו"ע
ומה שהביא עוד
מהא"ח שכתב
בשם בה"ג דמצנפת
אין ראויה
לציצית דאין
ראוי לציצית
אלא כסות
החופה רוב
גופו של אדם
נמי ה"פ דדוקא
אם נעשה מתחלה
להיות חופה
רוב גופו של
אדם משא"כ בזה
דעיקרו עשה
לכסות הראש
בלבד וכמו
שהביא הגר"א
ראיה ממוכרי
כסות עי"ש. ומה
שהביא עוד ממה
שכתב הא"ח
בסיפרי ממעט
כסות הראש
מכסותך דהאי
לאו כסות הוא
אע"ג שיש בו
לכסות רו"ר של
קטן פטורה
עכ"ל ומשמע הא
אם מכסה בו
ראשו ורובו של
גדול חייבת
עי"ש אינה
ראיה כלל דבכל
הלכות ציצית
לא מצינו
חילוק בזה
ואדרבה מצינו
בכל מקום דזהו
שיעור בגד
לענין ציצית
וע"כ לא הוצרך
להשמיענו
יותר רבותא
והא דלא נקט
סתם רו"ר דבר
ההוה נקט. גם
מה דהקשה על
מה שכתב הב"י
דלהכו"פ
אפילו אם מכסה
בה ראשו ורובו
פטור מדברי
הכו"פ גופא
שהובא בב"י
דחייב את
המצנפת של בני
ארצות המערב
וכבר הקשה
קושיא זו הל"ח
ובאמת ג"ז
אינו דהעיקר
כמו שתירץ
הא"ז דהכוונה
שיש בו כדי
לכסות אבל הוא
אינו מכסה א"ע
וכן הוא בהדיא
בד"מ הארוך
לפי דברי
הכו"פ עי"ש
ובחנם דחהו
הארה"ח ומה
שהקשה הארה"ח
ע"ז דהא כאן
בשולחנו
הטהור ביאר
בהדיא דאפילו
מכסה א"ע פטור
פשוט דזה כתב
לפי מסקנתו
בהב"י דבני
ספרד לא ס"ל
כהכו"פ והוא
פוסק כותייהו
כמו שכתב
בהסי"א.
והרוצה
להחמיר יעשה
קרן א' עגול
Questions:
1. אין
שואלין
בחוזים
בכוכבים ולא
בגורלות:
I don't understand if making a siman for himself,
goral haGro or as you said throwing a dice is mutar (not like Rambam pasak)
what Shulhan Aruch means by "goral" that is forbidden?
2. בית
תינוק ואשה אף
על פי שאין
ניחוש יש סימן:
What is beit tinok and isha in this case?
3. Regarding the shita of Ran. You said that accrording to him it seems that Igros should be mutar but i don't see how it is. He mentions that the siman that one makes for himself should have some sence (like Eliezer did) but in the case of Igros it's just regular goral (or like goral haGro) but anyway it doesn't have some meaningfull sence, no?
Answer: Look this is a complicated topic that even rishonim could not figure out why some things are mutar and some are not. It is hard to understand a lot of what the shulchan aruch says in this siman either. For example second halacha
נהגו שאין
מתחילין בב'
ובד' ואין
נושאין נשים אלא
במילוי הלבנה:
הגה ולכן נהגו
ג"כ להתחיל ללמוד
בר"ח כי אע"פ
שאין ניחוש יש
סימן (סמ"ק סימן
קל"ו) במה שאדם
יודע שהוא
כנגד המזל לא
יעשה ולא
יסמוך על הנס
אלא שאין
לחקור אחר זה
משום תמים
תהיה (תשובת
רמב"ן סימן
רפ"ו) כמו
שנתבאר:
should in theory be part of meonen and in fact according to Rambam it is. But Ramban and Rashba consider it mutar. Why? Similarly 8th din:
הלוחש על המכה או על החולה ורוקק ואחר כך קורא פסוק מן התורה אין לו חלק לעוה"ב ואם אינו רוקק איסורא מיהא איכא ואם יש בו סכנת נפשות הכל מותר:
not clear how people read tehilim for sick (when there is no sakana). In fact R. Shtarnbuch discusses it and one of possibilites is that tehilim are used as prayers rather than the "Torah".
So too some people who put red string around the hand against ain hara, and this is asur according to tosefta in Shabbos (perek 8)
האומר לאו
לאו [ה"ז]
מדרכי האמורי
אע"פ שאין ראיה
לדבר זכר לדבר
שנאמר (איוב
כא) [ויאמרו
לאל סור ממנו
וגו'] הקושר
חוט [ע"ג] אדום
ר"ג אומר אינו מדרכי
האמורי ור"א
בר צדוק אומר
הרי זה מדרכי האמורי
אל תעבור שלא
תפסוק אהבתנו
הרי זה מדרכי
האמורי ואם
מפני [כבוד]
ה"ז מותר:
In fact the Rashba in the famous tshuva (413) tries to make some distinctions between forbidden and permitted and even he says that it's still not clear. Other rishonim write in similar vein (I think I saw meiri but I am not sure ...)
It could be that things that have a taam al pi sod are permitted since this is true chochma but things that don't are forbidden, or things that have shoresh in unclean worlds are forbidden but the ones that are in clean worlds are permitted. Anyway the exact difference is hard for us to know.
Now regarding goral, Rambam and Smag would forbid it. Smag says:
ולשון
ספרי איזהו
קוסם זה האוחז
במקלו ואומר אם
אלך אם לא אלך
ומזה המין מן
ההנעה
המפורסם באותו
הזמן אמר
הנביא עמי
בעצו ישאל
ומקלו יגיד לו
However the opinions of mekubalim are known to permit a number of such things as I already mentioned. Now if you avoid all these things it's certainly better as Rema says also in a few places in this siman, but I am trying to learn zechus on other Orthodox Jews and as I see the use of Rebbe's letters would be just as permitted as goral HaGR"A.
There also may be a difference between checking with writings of Torah and stam a dice. See also in Darkey Tshuva that brings such an idea and see below.
The reason why I think that the Ran might permit here is since the siman is based on context of the letter written by a righteous man. Moreover one can argure that the entire issue is only forbidden when one fully relies on the reply but if he simply takes into account what came out from the letter - the wisdom of it and the information in it should be ok - see Ran further for these ideas:
ואי קשיא
לך והא ר'
יוחנן בדיק
בינוקא ונראה
שהוא תולה
מעשיו דהא בעי
למיזל לאקבול אפיה
דשמואל וכי
א"ל ושמואל מת
נמנע ולא הלך,
י"ל שענינו של
תינוק אינו
מצדדי הנחש
אלא כגון נבואה
קטנה היא
כדאמרינן
בפ"ק דב"ב (י"ב
ב') ניתנה
נבואה
לתינוקות,
ולפ"ז כי
אמרינן בגמ'
רב בדיק במברא
אי מזומנת לו
אזיל ואם בקושי
מצאה לא אזיל,
ואפשר שאף זה
אינו סמך גמור
כאליעזר עבד
אברהם
וכיהונתן בן
שאול שתלו מעשיהם
עליו לגמרי
אבל רב מפני
דברים אחרים
היה נמנע אלא
שהיה עושה
סימן של מברא
סניף להם, והיינו
נמי דאמרינן
בית אשה
ותינוק אע"פ
שאין נחש יש
סימן וכתב
רש"י ז"ל אע"פ
שאין נחש
שאסור לנחש
ולסמוך על
הנחש יש סימן
שאם אינו מצליח
אחרי כן אין
לו לצאת יותר
מדאי שיש לחוש
שלא יצליח,
זהו דעתי
בדברים הללו
ואפשר שאף הרמב"ם
ז"ל לכך
נתכוון
שהמשים לעצמו
סימנין בדבר
אסור ותולה
עליו מעשה
לגמרי כמו
שעשה אליעזר
עבד אברהם
בדבר מותר [ה"ז
אסור]:
Now regarding the shita of Chazon Ish I checked the tshuva of R. Shtarnbuch, (it was his father in law that asked Chazon Ish), he says it's not clear what his reason is but maybe the goralos mentioned in Shulchan Aruch is when let's say a person is sick and one wants to know the future, so he draws a goral to see if he will live ...
But when he is not sure what to do and has no way to decide between two possibilities, then it's permitted to hope that Hashem will help chose the correct path based on drawing a goral.
Question. Btw is yahid allowed to pray mincha before shkia and maariv after it but before zeit hakochavim? And if maariv even before shkia?
All this or course beshaat hadchak. Or this permitions apply only to a tzibur?
Answer. If there is absolutely no choice at all then yes. (See also Aruch Hashulchan 233 and 235 where he explains that according to Rambam there is not problem w/ trarti desitri ...)
(R. Yitzchak Eizek Chaver is also meikel in certain cases (seder zmanim pg 29)).
However it seems to me that it's better to dovin even after midnight than before shkia, so I can't understand how big the dhak has to be to permit dovening both tefilos mincha and maariv in this period. Maybe the dhak is that you want to start Shabbos seuda early ... I already mentioned it might be better to eat the seuda and dovin later...
Q: In the shul now (after the
preriod of sefirat haOmer) they
strarted praying michna before shkia and
then praying maariv but
before tzeit hakohavim because it's tirha
detzibura. As far as i know
even if a community relies on the opinon
of rabbi Yehudah that a
tzibur can pray maariv before tzeit
hakohavim anyway lekahchila
everybody should pray mincha before plag
hamincha. And only bedieved
it's possible to pray 2 prayes (mincha
and
maariv) one after another. Is it ok to
do it lekachila?
A: First of all some allow for
the sake of dovening with the tzibur
even to do tarti desitri ...
Also who tells you that it's only R. Yehuda who allows to pray before tzeis
hachochavim. There is room to say that Rabonan agree if it's at least after
shkia, and their argument is about the other 1 and 1/4 hours before shkia. In
fact one can idayek this from:
רבי יהודה
אומר עד ארבע
שעות: איבעיא
להו עד ועד
בכלל או דלמא עד
ולא
עד בכלל תא
שמע רבי יהודה
אומר עד פלג
המנחה אי אמרת
בשלמא עד ולא
עד
בכלל היינו
דאיכא בין רבי
יהודה לרבנן
אלא אי אמרת
עד ועד בכלל ר"י
היינו
רבנן
Mashma that according to Rabonan one can dovin mincha exactly till the
end of 12th hour, and then Maariv time starts, only there is a different
problem of saying SHMA before stars ...
Question. From one rav i heard that in a place (i don't know where it is) where the Talmud mentions that yetzer hara enters the person when he's being born Maharsha mentions that when Rivka was pregnant her sons acted differently depending on a house where she was passing by. So from this it seems that yetzer hara enters the person even before he's born. Maharsha doesn't give the answer for his kushya. Don't know you know any tirutz?
Answer. R. Yitzchak Eizek Chaver discusses this, there is
internal yester hara and external:
מה
דמשמע דרבינו
הקדוש הודה
לאנטונינוס
שאין יצה"ר ניתן
בו עד שיוצא
מרחם
אמו, והרי להיפוך
מצינו דכתי'
זורו רשעים
מרחם וכמעשה
דשבתאי אצר
פירי
דפ' בתרא
דיומא
(פג ע"א)
וכמ"ש, וכמ"ש
ויתרוצצו
הבנים בקרבה
ואמרו
רז"ל
(ב"ר פ"סג)
כשהייתה עוברת
על פתח ע"ז עשו
מפרכס לצאת
וכו'. אבל
הענין
בזה שענין
יצה"ר שבאדם
יש בזה ב'
מדריגות, הא'
טבע האדם עצמו
אשר
הוא
חומר ילוד אשה
נמשך בטבעו
לכל
רע ולכל
עון, והב' הוא
כח מסט"א
שנברא
בשביל
הבחירה, וכ"ז
שהולד הוא
ברחם אמו
אין לו שליטה
עליו מאחר
שאמו
מגינה
עליו שאימא
הוא עלמא
דחירו ששם אין שטן וכו'
ויקרא שמה
רחובות
וכו',
והיא סוכת שלם
שהיא מקפת
אותו והוא
בסוד שם אהי"ה
שהוא העיבור
כמ"ש
רבינו
בפי' לס"ד.
ולכן כתי'
לפתח חטאת
רובץ שממתין
לאדם כשיוצא
מרחם אמו
שאז
הארת אימא סר
מעליו ויכול
לשלוט בו,
ולכן כ"ז
שהוא בבטן אמו
לומדים
עמו
כל התורה וכו'
שאז הוא בג"ע
דלעילא באימא
ושם
רואה
מסוף העולם
וכו'
שהוא
למעלה
ממדריגת המקום
והזמן וכמו
שביארתי דבר
זה במ"א וית'
ג"כ בעז"ה
במס'
נדה. והוא מ"ש
כאן רבינו
הקדוש שמשעת
יצירה ניתן בו יצה"ר,
כשנשלמים
איבריו
בו אז ניתן בו
כח תאוה להיות
נמשך למדות
מגונות מצד
טבעו.
ואנטונינוס
חשב שרבינו
הקדוש מדבר
מיצה"ר מכח
הנחש וסט"א,
ולכן הקשה
לו
א"כ
יהי' בועט
באמו וכו'
והיינו שא"א
לו למשול כ"ז
שכח הארת אימא נמשך עליו,
שאם הי' בו כח
סט"א בהכרח
שהי' מסולק מהגנת
אימא ברחמה
עליו, שהרי בה אין סט"א
שולט כלל. וא"כ
שהי'
מסולק
ממנה הי' לו
לבעוט באמו
ויוצא, ולכן אמר משעה
שנולד וכו'
שאז באמת
מסתלק
ממנו הארת
אימא ואז ניתן
בו יצה"ר השני.
וז"ש דבר זה
לימדני וכו',
ר"ל
להבין כוונת
הכ' לפתח חטאת
רובץ וכו' והבן.
ר"ל רמי כתי'
בם עור ופסח
וכו'
דבריהם
עמוקים
ונפלאים
ורמזו ענין
סוד
תחה"מ,
שידוע שכמו
שהי' בכלל
בעולם
התוהו
והתיקון
שהתוהו הוא
מיתת המלכים ושבירת
הכלים והתיקון
הוא
חיותם,
וכמו כן הוא
בפרט בבירור
הנשמות שהם הולכים
ומתתקנים בו'
אלפי
שנין
זמן הנהגת
העולם, שהם
הנשמות
שיוצאים מז' מלכים
והם מתים דור
הולך
וכו',
ובתחה"מ הוא
גמר תיקונם
וחיותם שהם
בסוד חזרתם
ועליותם מן
התוהו
וכמ"ש
רבינו בפי'
לס"ד פ"א. וכמו
בכלל הכלים מה שמתברר בכל
יום ע"י
העבודה
הוא המ"ן
שמעלה נוקבא
שהם מסוד שם
ב"ן, ומ"מ עדיין
יש קצת סיגים
בהם
שלא נבררו
לגמרי עד
שנתחבר עמהם
הארת שם מ"ה
שהוא טיפה
דדכו', והוא
המברר
מטיפה דנוק'
הטוב שבו
ונעשה פרצוף
והסיגים
נדחים לחוץ,
וכמ"ש (נדה
לא
ע"א) ותזרני וכו'
ואמרו
זיריתני וכו'
שהוא הטוב
מהטיפה והשאר
נדח
Question. But anyway as for me it doesn't answer the question. If the yetzer that was before Eisav was bron wasn't from sitra achra how could he be drawn to avoda zara and the opposite if Yaakov didn't have yetzer hatov yet how could he be drawn towards G-dliness? Or the absence of yetzer hara is already G-dliness (like the child that is tought with the whole Torah by the angel inside the mother). But anyway it explains only regarding Yaakov but not the first question i asked about Eisav.
Answer. It's hard to write about these things but at any rate this is known puzzling issues, according to GR"A this was the question of sages of Athens to Rabbi Yehoshua and their discussion of which cheese comes from black goat and which from white ... the predispositions of Eisav and Yakov turned out while they were not even born yet freedom of choice remained ... if you read my main commentary on the Chumash you will find some info on this topic ...
Question. I heard from some rav that the minhag that is all over the world now that when people eat mezoinos with some vegetables and meat or such stuff so that they have the usual seuda but they use mezoinos (some lahmaniya) instead of bread and they don't say birkat hamazon afterwards but rather braha meain shalosh. But he told me that in such situation one kovea seuda on mezionos so he must say birkat hamazon. What do you think about it?
Answer. It's an old dispute. A number of important Hashgacha agencies do give their permission not to wash on "mezonos bread". This bread (1) is made with mostly light juice and some water. However one has to be careful to not be kovea sedua.
According to the poskim that argue w/ Magen Avraham kovea sedua means kovea on mezonos alone (2), not together with other foods.
Some way the amount of kovea seuda is about the size of 3-4 eggs, but others say it's a lot more (3) than that.
So if we take all the kulas together, we can allow one to eat 2-3 or even 4 sandwitches without washing and benching.
The above applies even to the mezonos "bread' meaning something that tastes almost like regular bread, but has enough juice. How much more so if this is "real" mezonos meaning pechen'e or some cake.
However certainly yere Shamaim will not rely on these kulas especially on many kulas together.
I marked kulas by numbers 1, 2 and 3.
Question. Why don't we do mila on the second day of Rosh haShana? It's only miderabonan...
Answer. You mean mila that is not on time. But it can be done the next day! Only on the eigth day exactly do we do mila on Shabbos or holidays, otherwise since it's pushed already it's pushed for another day as well. Why is this more surprising that our sages delayed the mitzvah so that people don't approach second day of Rosh Hashanah light hearted. They forbid to take lulav or blow shofar on Shabbos even though this is also derabonan. They have a right to mevatel or delay any positive mitzvah even though the violation is only derabonan.
Question. What exactly Tosefta is? As far as i understand it's the collection of some baraitot?
Answer. Yes, but they are in the exact order of the Mishna from the school of students of Rebbe. You can find them in the back of Gemorah's edition. Many of them are quoted in our gemorah and even more in Yerushalmi.
Question. Regarding differnet kadishim - when one must be meumad and when meyushav during kadish. As far as i know if one was sitting when they somewhen started saying kadish then he's allowed to keep sitting and if he was standing he must keep standing. Am i right?
Yes, but some opinions hold you always have to stand for Kadish.
Question. For what part of the kadish all the laws of the kadish apply? Or they apply for whole kadish whatever it is?
Answer. Read the entire siman 56 there.
Question. When one is inside the brachot shel Shma and the chazan is saying the first posuk of Shema Yisroel it is written in the table in the siddur that one should "yeamar halaa benigun shel kriat shema". What does it mean?
Answer. He should say his brochos but the tone should be as if he is saying Shma.
Question. Water for netilat yadaim should be such that the dog could drink it. And in the same time if the water is warm it's fitting. But today one guy in a shul asked how can it be be cause he knows that dog doesn't drink warm water?
Answer. The "dog" criteria is only for "cleanliness" of water not for temperature.
Question. Regadring takanat hahamim that one shouldn't drink water that was uncovered during night. One of the explanations is the it's be cause of the tuma. Does this law apply to the water for netilat yadaim? Should one cover his cup with water before sleeping?
Answer. You are mixing two things. The takana was for drinking any uncovered water even during the day, and another takana not to drink water that was in metal vessels overnight (even covered). The first is generally not practiced, the second some are makpid about. Anyway if there is no other water than use what you have.
Question. Regarding the tchum - what is considered to be a city with reragards to Shabbat. So the distance between every 2 houses should be maxmim 35 m so it means that there A LOT of place inside every city that already isn't a city according to this law? 35 - it's almost one by one. It looks like a lot place inside a city is not a city. Or maybe I don't understand something?
You DID understand correctly. However if there is a line of houses somewhere connecting the city, then it does not matter that many houses are not close as long as one line exists somehow. For example:
_ _ _ __
__
_ _ _ _ _|
_ _ _ _ _ _ |
Somewhere inside the city would make it ok, even if most other houses are not so close to each
other as long as the person walking never goes away from this line by about a kilometer.
Also once
there are a few houses (about 6 or so) on one side and as many on the other side, they become
each a city, and then the distance between these two places can be increased by 2 times (about 70
meters). Meaning if two "cities" are apart by 70 meters they are one city.
There are
other kulas as well to connect the city, sometimes the fence around the house is where you
can measure from ... sometimes the shape of the "city" makes a "square"
around them cover a larger area, there is also a sugia of "three cities" that are
in a shape of a triangle that sometimes also become one ... So anyway there are many complicated laws and
therefore in larger cities we almost always can find a way why the whole thing is one city
unless it's split in two
by a river in which case also sometimes if a bridge (or a tunnel
or metro system) has
a house (for the person collecting tolls or a policeman) then also this bridge (or
tonnel) can sometimes connect even the parts on both sides of the river.
Note also
that not any house counts in all these laws, only the ones where someone "lives"
but a library for instance or a museum is not ...
Question. I think that it's the famous question
but i don't know the correct
answer. Regarding a little difference between our
sifrei Torah and of teimanim. As far as i know
the difference between ashkenzi and sfrardi Sefer Torah is only some words that are writting in the whole
writing and some are not. But the differnce bwetten ours and teimni one is the word
דקא that we write it with alef in the end and they
with hey. (or the oposite, don't remember). So how can
it me
that 2 different sifrey Torah will be kosher? it's
not like "elu veelu divreih Elokm chaim".
Answer. Actually there are some Sifre Torah by Ashkenazim that have DAKA with Alef and some with Hei. Chabad has alef, Sefardim all have Hei, and Yemenite have Alef.
In other
letters Ashkenazi and Sefardi sifre Torah are written the same way since eveyone follows the
Sefer Minachat Shai, he is the most accepted posek on these issues. Yemenite have
a different mesorah with 10 other differences in words (none are different in meaning but
the difference is in spelling). You are right that it's a question how we are yotze our
mitzvah. The simplest teretz is that some hold that for reading in the tzibur it's ok to use even a sefer Torah with some errors (that don't change the
meaning or the reading). This opinion would hold that indeed we can't be sure to be yotzein
writing Sifre Torah (the mitzvah to write a sefer Torah) since that mitzvah
requires writing without errors, but for reading in the Shul our Sifre Torah are good enough.
However a more accepted teretz is like you said: eilu veeilu. We just need to understand what
that means? Well, you see Moshe certainly wrote a particular Sefer Torah. However the mitzvah to write as well as all other mitzvos were given to the Jewish
people al menas that we do our
best transferring tradition and when sfekos arise we will solve
them through halachik
process. Hashem knew that sfekos of all kind will arise throughout history. There are
similar sfekos regarding Tefilin, Mezuza, laws of Shabbos, Yibum Nida etc etc.
Whatever the decision of the earthly authorities are, it gets haskama min hashamaim
and it was included in the original plan even if it was not exactly matching what we had
3300 years ago.
In most
cases there is a spiritual projection for all opinions (like it says that Moshe received
taamim for decisions in each direction).
Here is Yerushalmi Sanhedrin 21b:
גמ' א"ר ינאי
אילו ניתנה
התורה חתוכה
לא היתה לרגל
עמידה.מה טעם
וידבר ה' אל
משה אמר לפניו
רבונו של עולם
הודיעני היאך
היא ההלכה אמר
לו אחרי רבים
להטות רבו
המזכין זכו
רבו המחייבין
חייבו כדי
שתהא התורה
נדרשת מ"ט
פנים טמא ומ"ט
פנים טהור
מיניין
ודגל"ו. וכן
הוא אומר
אמרות ה' אמרות
טהורות כסף
צרוף בעליל
לארץ מזוקק
שבעתים ואומר
מישרים אהבוך:
For example
the 4 opinions of order of parshios in Tefilin all produce Tefilin that has some spiritual
root (Lubavicher Rebbe used to put on all 4 tefillin Rashi R. Tam, RAAVAD and Shimusha Raba).
Indeed the
Zohar 3:203b mentions that there are different types of Sifre Torah as well
...
ובג"כ
במתיבתא
דרקיעא
ומגבעות שלים
באות ו' על
תרין סטרין
אלין (כתיב).
אבל במתיבתא
עלאה חסר בלא
ו' לאחזאה מלה
דלית בה קושיא
וספק. הן עם לבדד
ישכון ביחודא
בלא ערבוביא
אחרא. כל
יחודא שלים
הכא איהו.
Question. Yeah that's a point. Were it to
be some decision regarding Sefer Torah and after this decision everybody would
have the same Scroll - then right, but here we do have during hundereds of
years different Torahs and the Torah that lacks only one letter is not kosher.
Answer. It's still possible. There was a time when some people put Raavad's tefilin only, others only Rabeinu Tam etc.
The Gemorah also mentions that in the place of Rabbi Eliezer they followed him (even though it was chilul Shabbos according to other sages).
Question. Is one allowed to light the Shabat candles at his appartment if during the seuda he will be as a guest at some other family?
Answer. If he can still enjoy them when he comes back then yes, but if they get extinguished by the time he is back then for sure not. Even if he goes to sleep right away when he comes back it's also not advisable to make a brocha on candles since he is not going to enjoy them at all it may be brocha levatala, so he should eat something near them when he comes back ...
Anyway it's probably better to light without a brocha in our day since there is electricity ...
Regarding early Shabbos, I was also doing some research and saw that all the arguments mentioned are very weak, so whenever possible one should try to be strict and not do deoraisa work after the only community shul accepts shabbos ...
Answer. Regarding great Chasidic leaders: are such people allowed to pray any time they want any tefila they want (for example Micnha belaila) or it means just that they are allowed not to pray but not to move the tefila to other time? And does it apply only to Amida or also to other parts for example brachot before and after Shma? Because if to read them too late it could be brachot levatala? Or for such people it would be ok?
I think they generally prayed whenever they wanted (or were ready) because they held they are exempt from official prayers and simply prayed like nedava. However I have not seen anything written as to exactly what tanaim they made ... There is a letter from last Lubavicher Rebbe where he says that "the minhag" is that even those praying Shaharit late in the afternoon still don't skip anything (probably he relies on Rambam ...)
Question. If one has a doubt whether to say some brocha or not he doesn't say it because safek brohes lehakel
But if he anyway says them in russian for example. So it will not be a brocha levatala anyway forasmuch as it can be only in loshen haKoidesh so maybe such a person should say some blessing even having a doubt?
Answer. You are basically right and there are in fact gedolim that hold that if for example you are not sure if you need to make a brocha then you can simply make it in arameic (or another language).
However the minhag is not like these opinions and there are some opinions that brocha levatala and taking Hashem's Name in vain can apply in other languages as well.